בטוח לאומי מחשב מחדש  את ההכנסה המהווה בסיס לחישוב גימלה אצל עצמאי בהתאם להכנסה שהייתה הבסיס לתשלום המקדמות גם אם בפועל ההכנסות היו גבוהות יותר.

החישוב החוזר הוא בגלל "גימלה חוסמת" לפי תקנה 11, אינה צריכה לחול במקרים:

פסק הדין המוביל בנושא זה הוא פס"ד יעקב סדיק נגד המוסד לבטוח לאומי עב"ל  20/99  ובו נפסק מפי כבוד השופט רבינוביץ

"תכלית זו בהחלט סבירה, ואכן מקום שיתברר, כי מבוטח עצמאי שנפגע בתאונת עבודה או מי מטעמו גרם לאחר הפגיעה בעבודה, בין במישרין ובין בעקיפין, להגדלת השומה המשמשת בסיס לחישוב גימלתו תישמר לתקנה 11 מקום כבוד כבולמת מעשה מרמה, ועל פיה תחושב ההכנסה.
מאידך, אם יסתבר שידו של המבוטח או מי מטעמו בין במישרין ובין בעקיפין לא גרמה להגדלת השומה הסופית לאחר התאונה, אין מקום להפעיל את תקנה 11, ומן הראוי שהשומה הסופית תשמש כמדד לקביעת שיעור הגימלה ולקביעת שיעור דמי הביטוח".

בהתאם לכל האמור נקבע כי אין מניעה לסטות מתקנה 11 באותם מקרים מתאימים בהם מסר המבוטח דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו טרם קרות התאונה וללא כל קשר אליה למוסד לביטוח לאומי או למס הכנסה. במקרים שכאלה לא ההכנסה ששימשה בסיס לחישוב מקדמות דמי הביטוח צריכה לשמש כבסיס לחישוב הגמלה של הנפגע בעבודה אלא אותה הגמלה צריכה להשתלם על יסוד דו"ח ההכנסה העדכני.

ולכן במקרים בהם נמסרו דוחות עדכניים המבוססים על דוחות שדווחו במועדים הקבועים בחוק דהיינו דו – חודשית באופן שוטף במהלך שנת המס למע"מ ולמס הכנסה טרם קרות התאונה וללא קשר אליה ובהתאם להם הוגש הדו"ח השנתי במועדו וללא ספק  לפני שהוכרה כתאונת עבודה .

גם המוסד לבטוח לאומי לא ערער מעולם על כך שהשומה אכן מבוססת על ההכנסות האמיתיות לאותה שנה.

ולכן כדברי השופט רבינוביץ בפסה"ד הנ"ל (עב"ל   20/99  ) "אין מקום להפעיל את תקנה 11, ומן הראוי שהשומה הסופית תשמש כמדד לקביעת שיעור הגימלה ולקביעת שיעור דמי הביטוח"

כמו גם בפסקי דין עב"ל 1295/01 סיבוני ועב"ל 1171/00 בן יששכר: "הפעלת תקנה 11 לגימלה חוסמת אינה צריכה להיעשות אוטומטית" בכלל ובמקרים בהם ניתן להוכיח את אמיתות השומה לבטוח לאומי ואם יהיה צורך בכך גם לבית הדין לעבודה ואין כל חשש או טענה שהיתה הגדלת השומה באופן מלאכותי….לאחר התאונה.

לפרטים נוספים התקשרו היום

משרד רואה חשבון בחיפה דב רוזנברג טלפון: 04-8255976